הסדרת מעמד לילד מאומץ של עולה חדש או מבקש עליה – האם זכאי לקבלת מעמד?

ניתוח של פסק הדין בבג"ץ בג"ץ 5020/08 פולטורצקי ואח' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]

ישנן 3 אופציות עיקריות אליהן אתייחס במהלך המאמר הזה:

  • אימוץ שנעשה בילדות המוקדמת של הילד, ואשר נעשה ע"י הליך מוסדר של אימוץ
    ובו ישנם המסמכים הצריכים לרבות אישור של בית משפט במדינת המוצא.

כאשר מדובר באימוץ כמפורט לעיל בית המשפט מקל מאוד על המאמצים ומאפשר מתן מעמד לילדים אשר אומצו בהליך כפי שהורה החוק במדינת מוצאם, על מנת להראות כי האימוץ בוצע כדין יש להמציא החלטות של בתי המשפט במדינות המוצא
וכן מסמכים שהוצאו סמוך למועד האימוץ מרשויות המדינה השונות .
מעמד ילד מאומץ

  • אימוץ שנעשה בילדות המוקדמת של הילד באמצעות רישום האב המאמץ כאב הביולוגי של הילד.

בכל הקשור לאימוץ כמפורט לעיל, כאן עולה בעיה, מאחר ואימוץ שכזה איננו אימוץ כלל ועיקר, אלא מדובר בסוג של רישום כוזב,
מאחר והאב הביולוגי אינו רשום כאב, ומצד שני גם האב שרשום לא רשום כתוצאה של הליך אימוץ בו הוא מודיע כי אינו האב המאמץ ולרף זאת נרשם כאב, אלא הוא נרשם כאביו הביולוגי למעשה למרות שאינו כזה.

במקרה כזה החוק הישראלי אינו מאפשר מתן מעמד ולא מכיר בחוקיות האימוץ.

אולם בפסק הדים המפורט לעיל, הורה בית המשפט על אפשרות בו הוא יסכים לקבל אימוץ שנעשה באמצעות רישום כוזב,
וזאת כאשר מדובר במצב בו האב המאמץ הינו האב בפועל, כאש כינה את המצב "אבהות בפועל".
כלומר על הטוען לאבהות בפועל יש להוכיח כי גידל חינך ותמך כלכלית בבנו המאומץ וראה בו כילדו לכל דבר ועניין.
את הטענה הזו יש להוכיח במסמכים תמונות תצהירים של מקורבים  וכל ראיה נוספת שיש בה לתמוך באבהותו של האב בפועל.

אולם, יש לציין כי על אף העובדה כי ניתן להוכיח את האבהות בפועל המעמד שאותו יקבל אותו בן מאומץ בפועל אינו מעמד מכוח חוק השבות אלא מעמד מטעמים הומניטאריים ומכוח אחדות המשפחה שעלתה ארצה ואין להפרידה.

  • אימוץ שנעשה סמוך למועד העליה.

כאשר מדובר באימוץ שנעשה בילדותו המוקדמת של הילד כלומר עד גיל 10 יש סיכוי שאימוץ זה יוכר כאותנטי אולם עדיין המדינה תעשה בעיות אודות המועד, במיוחד אם מדובר במשפחה שחיה שנים רבות יחד ורק לצורך העליה עשתה את הליך האימוץ
כאשר מדובר בילדים בוגרים יותר, וככל שילד קרוב יותר לגיל 18 כך הסיכויים להכיר באותנטיות של האימוץ פוחתת.